הי. באו נתחיל.
בזמן האחרון טיילתי לי באתר וקראתי *הרבה* בלוגים שלכם.
הרבה בנות בודדות , אפילו שלפעמים הן מוקפות אנשים , זאת ההרגשה מגעילה.
גם אני לבד , גם לי אין חברים , וכשיש לי , אני מרגישה שמנצלים אותי ואני לא נותנת לזה לעצור אותי, יש פה בנות , שהן פשוט מדהימות - וכותבות ואין להן חברים , שהן בודדות ומספרות על קשיים. וזה כואב, כי אני יודעת איך אתן מרגישות. גם אני שם איתכן באותו סיפור. קשה בבית , קשה בבית ספר , חברים מזויפים, את מרגישה כול כך לבד , ואת מפסיקה להעריך את כול הדברים היפים בחיים. אבל אם יש שהו אחד שהבנתי מהדבר הזה , זה אני שווה יותר , ואני לא איתן לשום דבר להוריד אותי למטה , כמו שהייתם רוצים.
אני פותחת את הבלוג הזה , בשביל לתת לכן תקווה , כמו שמישהו מיוחד נתן לי ...












