אני ממש מצטערת שלא פרסמתי , יש לי לחץ עצום בלימודים , ובאופן כללי אני שמחה שיש לי מקלדת לברוח אליה.
תהליך של פריקה, תהליך של שינוי , כאב בלי ריח .
אבל אתה יודעים מה העיקר? העיקר לצחוק. בקול רם , שכולם ישמעו.
למה החיים שלי מרגישים כמה טלנובלה ?
כיאלו רציני ; אני לא נחה לרגע , כמה אפשר למתוח אותי? לפעמים , אני רק רוצה לשכב על הדשה , ככה סתם ,
ולהירגע. לא לחשוב על כלום .
אבל אני לא יכולה . זה לא יקדם אותי לשום מקום , לא שכיאלו יש לי כיוון.
אני גם בטח אלרגית לדשה , ול4 סוגים שונים של חרקים שחיים בדשה הזה . ולאיזה שהיא דבורה מפגרת , שמזכירה לי כמה המזרק רחוק ממני.
מה שאני אומרת זה ,שבעצם אם אני ירצה להירגע , ולתת לזה להיות רוב הסיכוים שאני יתנפח ואמות .
אני פשוט ישב בשקט בכיתה ואלמד לבמחן הקרוב , נשמע יותר מבטי מסיבה כל שהיא.
הכי קל להיכנע לפיתויים , תמשיכוו הלאה , אל תתנו לזה להשפיע. תודה מראש , אני .
אה , וגם אל תשכחו , צריך מטרה בחיים , את תהיו אבודים.
"אם את לא יודעת לאן את רוצה להגיע , כול דרך תביא אותך לשם"-החתול מאליס בארץ הפלאות.
על החתום ,אני.
;){kind=link}